לדלג לתוכן

אגם דון חואן

אגם דון חואן
תצלום לוויין של אגם דון חואן
תצלום לוויין של אגם דון חואן
מידע כללי
מיקום ארץ ויקטוריה, אנטארקטיקה
סוג אגם מכתש
מידות
שטח לכל היותר 0.03 קמ"ר
נפח 0.000003 (3,000 מ"ק) קמ"ק
גובה 116 מטר מעל לפני הים
אורך מרבי 0.3 ק"מ
אורך 300 מטר
רוחב מרבי 0.1 ק"מ
רוחב ממוצע 100 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
עומק מרבי 0.91 מטר
‏עומק ממוצע משוערך 0.41 מטר
מידע נוסף
מליחות 44%
קואורדינטות 77°34′55″S 161°11′26″E / 77.58194°S 161.19056°E / -77.58194; 161.19056
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגם דון חואןאנגלית: Don Juan Pond) הוא אגם קטן, רדוד, ביבשת אנטארקטיקה, בעמק רייט שבארץ ויקטוריה. אגם דון חואן הוא מגופי המים הטבעיים בעלי רמת המליחות הגבוהה ביותר על פני כדור הארץ העומדת על יותר מ-44%, גבוהה בהרבה מרמת המליחות של ים המלח, העומדת על 34.2%. האגם התגלה בשנת 1961 על ידי ג'ורג' אייץ' מייר, ונקרא של שמם של שני טייסי המסוק האמריקאים שהיו מעורבים במיפוי האגם, סגן דון רו וסגן ג'ון היקי.

רמת המליחות של מי האגם גבוהה יותר מזו של מי אגם ונדה (35%), הממוקם גם הוא באנטארקטיקה, בעמקים היבשים מקמרדו, ושל אגם עסל (34.8%) שבג'יבוטי. קיימות הערכות כי רמת המליחות באגם מגיעה לעיתים עד כדי פי 18 מזו הקיימת באוקיינוסים, כלומר עד 63%.

כתוצאה מרמת המליחות הגבוהה של מי האגם, ולמרות הטמפרטורות הנמוכות השוררות באזור, נשארים מי האגם במצב נוזלי גם בטמפרטורה של 50 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

המומסים העיקריים באגם הם מלחי סידן. על פי המדידות, כל קילוגרם של מי האגם מכיל כ-413 גרם של סידן כלורי (CaCl2) וכ-29 גרם של מלח בישול (NaCl). פני הקרקע שסביב האגם מכוסים במלחי נתרן וסידן, אשר התגבשו כתוצאה מאידוי המים. האגם נמצא בתהליך של התייבשות, ונפחו משתנה בהתאם לעונות השנה.

מחקרים על צורות חיים בתנאי הקיצון השוררים באגם הדגימו סביבה שהיא בעיקרה סטרילית, ובאזורים מסוימים עלתה נוכחות בקטריות ושמרים[1].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגם דון חואן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Life in the calcium chloride environment of Don Juan Pond, Antarctica,B. Z. SIEGEL, G. MCMURTY, S. M. SIEGEL, J. CHEN & P. LAROCK, Nature, volume 280, pages 828–829 (30 August 1979)